גזר דין בתיק ת"פ 11815-05-09

רקע

1.         כנגד הנאשם - קבלן עצמאי לעבודות טיח - הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות על פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961.

2.         בהתאם לאמור בכתב האישום, הורשע הנאשם על פי הודאתו בביצוע חמש עבירות של אי הגשת דו"ח במועד, לאחר שלא הגיש דו"חות על הכנסותיו בשנים 1999-2003.

טיעוני הצדדים

3.         ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה את החומרה הנודעת לעבירות שבנדון, בשים לב לעובדה כי גביית המס מושתת על דיווח אמין ושוטף, בלעדיו נמנעת מפקיד השומה היכולת לשום את מס הנישום כנדרש. עוד הפנתה לעובדה כי למרות שחלפו כ-10 שנים מביצוע העבירה האחרונה, טרם הוסרו המחדלים; כי מחזורי המע"מ בשנים הרלוונטיות עמדו על עשרות עד מאות אלפי שקלים בכל שנה; וכי יש להביא בחשבון את עברו הפלילי של הנאשם ואת הזלזול המופגן שלו ברשויות ובבית המשפט, נוכח התנהלותו במהלך כל ניהול התיק, אשר נפתח עוד בשנת 2009.

בהתאם ביקשה להטיל עליו עונש במסגרת מתחם הענישה הראוי, הנע בטווח שביןארבעה לשמונה חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה מרתיע וקנס בסך 8,500 ש"ח בגין כל דו"ח.

4.         הסנגור מצידו ביקש להתחשב בהודאתו של הנאשם בהזדמנות הראשונה ובזמן היקר שנחסך עקב כך. עוד ביקש להביא בחשבון את הנסיבות שהובילו לאי הגשת הדו"חות, כאשר המסמכים הרלוונטיים הושמדו בשריפה שפרצה במשרדו של רואה החשבון, ולא ניתן היה לשחזרם. בדומה ביקש להתייחס לשיהוי הרב בו הוגש כתב האישום, שיהוי בגינו לא ניתן כל הסבר, והדגיש כי לא אחת נפסק שגיל העבירות הינו שיקול כבד לקולא, המגיע עד כדי הימנעות מהטלת מאסר של ממש. בנוסף ציין כי מחזורי המע"מ הלא גבוהים מלמדים כי הנזק לקופת המדינה אינו בבחינת נזק גדול. לבסוף ביקש להתחשב במצבו האישי של הנאשם, אשר מאז התמוטטות עסקיו התמכר לטיפה המרה ושקע בחובות גדולים. משכך ובשל העובדה כי שליחתו למאסר תפגע בו פגיעה קשה, ביקש שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהסתפק בהטלת מאסר מותנה וקנס.

דיון

5.         כמצוות סעיף 40ג(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), בבואנו לקבוע את מתחם הענישה ההולם יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

§          חומרת העבירות

6.         ספק אם יש צורך להכביר מילים אודות חומרתן של עבירות המס, פגיעתן בכלל הציבור, במשק, בכלכלה ובחברה. בתוך כך נפגעים גם ערך השוויון והנשיאה בנטל (ראו רע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(2), 209).

7.         זאת ועוד, הדו"חות השנתיים שעל נישומים להגיש לרשות המסים יוצרים את הבסיס לקיומה של מערכת המס ולפעולתה התקינה (רע"פ 9/09 מזרחי נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 25/11/08), ועל כן יש במעשי הנאשמים משום פגיעה ביסודות הדרושים לקיומה של מערכת מסים תקינה ושוויונית.

§          נסיבות הקשורות בביצוע העבירה

8.         כאמור, עמדתי לעיל על חומרתן של העבירות ועל הפגיעה הנגרמת מהן לכלל הציבור. בענייננו נודעת חומרה לריבוי העבירות ולהתמשכותן על פני חמש שנים תמימות, באופן המלמד כי אין מדובר במעידה חד פעמית, כי אם בהתנהגות מתוכננת ונמשכת.

עוד יש להביא בחשבון את העובדה כי מחזוריו של הנאשם - במצטבר - הגיעו כדי כמעט מיליון ש"ח ובהתאם להם גם הנזק שנגרם בפועל לקופת המדינה.

§          מתחם הענישה

9.         בהתאם וכפועל יוצא מחומרת העבירות, התפשטותן, היקפן, והשפעתן הרעה על הציבור כולו, נקבע גם הצורך בענישה מרתיעה ובהעדפת עקרון ההרתעה על פני מתן משקל לנסיבותיו האישיות של העבריין,"... למען ידע העבריין שאין החוטא יוצא נשכר" (ההדגשה אינה במקור) ע"פ 6474/03 מלכה נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(3) 721, וראו גם הדברים שנאמרו ברע"פ 5557/09 שוסטרמן נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 6/7/09, פורסם ב"נבו":

"בית משפט זה ציין פעמים רבות, כי בעבירות כלכליות ועבירות המס בכלל זה, על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הטמונה בהן לפרט ולציבור כאחד, ואת יסוד ההרתעה הנדרש ביחס לביצועה"

10.        נוכח המתואר ולאחר סקירה של הענישה הנוהגת בעבירות דומות, מצאתי לקבוע את מתחם הענישה בטווח שבין מספר חודשי מאסר על תנאי ובין 6 חודשי מאסר בפועל, ובצירוף ענישה מותנית וקנס הנע בין 5,000 - 25,000 ש"ח. ראו והשוו: